להגן על הילדים שלי

רקעאבא לשני ילדים הגיע אליי נסער. הוא סיפר שאשתו לא מרוצה מהילדים, היא כועסת וצועקת עליהם. הוא הרגיש שאין לו מה לעשות כדי להתערב או לשנות את המצב. שאלתי אותו, "איך זה מרגיש? ההרגשה הזאת שאין לך מה לעשות."הוא ענה: "זה מרגיש חלש. אני מרגיש חלש."

הצעתי לו שתי אפשרויות: (1) נולדת חלש, זה פשוט מי שאתה. או (2)למדת להיות חלש. הוא חשב לרגע ואמר: למדתי להיות חלש.

שאלתי, "מי לימד אותך להיות חלש?"הוא ענה: אמא שלי.

ואז הוא שיתף זיכרון: כשהייתי ילד, ראיתי את אבא חוזר הביתה עייף וכועס. לפעמים הוא דיבר לא יפה, ואמא שלי לא עשתה כלום. היא פשוט שתקה והסכימה לכל דבר, אף פעם לא נלחמה.

המחשבה החדשהמכאן הגענו לנקודה מרכזית: לזהות מחשבה חדשה — מחשבה שתתן לו כוח ותעזור לו לשנות את המצב. הזמנתי אותו לעצום עיניים ולחפש את המחשבה החדשה הזאת, מחשבה שתביא לו בהירות וחוזק. אחרי כמה רגעים הוא אמר: "אני לא אדם חזק במיוחד, אבל אני מאוד רוצה להגן על הילדים שלי. כשאני חושב על כמה אני רוצה להגן עליהם, אני מתחיל להרגיש חזק”. זאת הפכה לנקודת המיקוד בשיחה שלנו.

לדמיין שינויביקשתי ממנו לדמיין שהוא רואה את אשתו צועקת על הילדים. שאלתי, "מה אתה רואה?"הוא תיאר את הילדים כפוחדים, מבוהלים מהכעס שמופנה אליהם.

"כאבא, מה אתה רוצה לעשות ברגע הזה?" שאלתי.הוא ענה: אני רוצה להגן על הילדים שלי

בדמיונו, הוא ראה את עצמו עומד בין אשתו לילדים. שאלתי אותו, "אם היית יכול להשתמש במילה אחת כדי ליצור שינוי, מה היא הייתה?"הוא ענה: תפסיקי.

הדרכתי אותו לדמיין את הסצנה הזאת בראשו. הוא דמיין את עצמו אומר "תפסיקי," בהתחלה בשקט, ואז בקול חזק וברור יותר, עד שהוא הרגיש את כל הכוח שבמטרה שלו להגן על ילדיו

שאלתי, "מה קורה כשאתה פועל ממקום של הגנה?"הוא ענה: "אני רואה את עצמי אומר לאשתי, 'תפסיקי. אנחנו צריכים למצוא דרך אחרת לדבר עם הילדים. הם לא תמיד יקשיבו, אבל צעקות זה לא הפתרון.

אסטרטגיות לשינוי

1. פגישות משפחתיות:דיברנו על החשיבות של קיום פגישות משפחתיות, שבהן כל המשפחה יכולה לדבר בפתיחות על מה שטוב ומה שלא עובד. פגישות כאלה יכולות ליצור מרחב מסודר שבו ניתן לטפל בבעיות שחוזרות על עצמן, כמו ניקיון הבית, כביסה ומטלות אחרות. פגישה כזו פעם בחודש או פעם בשישה שבועות יכולה לעודד תקשורת ושיתוף פעולה.

2. חיבור כזוג:הצעתי לו גישה קלילה יותר, שבה הוא ואשתו יוצאים לטיול, לשתות קפה או לראות סרט יחד. בסביבה רגועה כזו, הוא יכול לדבר איתה על הצורך בשינוי ולומר, "אני מבין שזה קשה, והילדים צריכים להקשיב לך, אבל אנחנו חייבים למצוא דרך אחרת להתמודד."

הגישה הזאת, שהיא גם נעימה, היא מנצחת. אנשים פתוחים יותר לשמוע דברים קשים בסביבה רגועה ונעימה מאשר ברגעי כעס.

תוצאה:בסוף, ביקשתי ממנו להתמקד במחשבה אחת שתניע אותו לפעול. הוא אמר: אני פשוט הולך להתמקד בעובדה שאני רוצה להגן על הילדים שלי יותר מכל דבר אחר בעולם.

וכך, על ידי התמקדות במחשבה הזאת, הוא מצא את האומץ להתחיל שיחות עם אשתו. הם התחילו לקיים פגישות משפחתיות, ולאט לאט האווירה בבית השתנתה. היו יותר שיחות פתוחות ופחות צעקות.

בעזרת הרצון להגן על ילדיו, האבא הזה גילה את הכוח הפנימי שלו. הוא התחיל ליצור סביבת משפחה רגועה ותומכת יותר, שבה הוא והילדים הרגישו בטוחים ומוערכים.