נבגדתי והושפלתי

בסיסאישה בתחילת שנות ה-40 לחייה, אם לארבעה ילדים, גילתה יום אחד מייל מהמאהבת של בעלה במחשב המשפחתי. היה ברור שהבעל רצה להיתפס והשאיר את המייל פתוח. אך זה סיפור אחר שנדון בו בהמשך. היא הגיעה אליי לייעוץ, בניסיון להבין מה לעשות.

כששאלתי אותה מה היא מרגישה, התשובה שלה הייתה ברורה: בגידה, השפלה ובדידות עמוקה. הכנסתי אותה למצב של רגיעה עמוקה ושאלתי אותה מתי הייתה הפעם הראשונה שהיא הרגישה תחושות כאלה של בגידה ובדידות.

היא שיתפה זיכרונות מילדותה: היא גילתה שאביה בגד באמה. מה שהחמיר את המצב היה שהאב נהג להשפיל את האם עם מילים וביטויים שונים.

מאוחר יותר בחייה, בכל פעם שהאב כעס עליה, הוא היה אומר: "את בדיוק כמו אמא שלך". הילדה הצעירה למדה מהוריה שכדי להיות במערכת יחסים אוהבת צריך לעבור בגידה והשפלה. עם הדגם הזה של מערכת יחסים בתת-המודע, היא נכנסה לנישואיה עם אדם שחזר על אותם דפוסים.

התהליך:שאלתי אותה: אם הייתה לה ההזדמנות, מה הייתה אומרת לאביה? היא ענתה שיש לה הרבה מה לומר לו, אך היא לעולם לא תאמר זאת. בין אם בגלל כיבוד אב ואם, או כי היא מפחדת מהתגובה שלו.

עודדתי אותה להוציא את הטלפון שלה ולכתוב את המשפט שהיא רוצה לומר, תוך הבטחה שהיא תמיד יכולה למחוק אותו אם תרצה. היא כתבה: "אבא, אני ראויה שיתייחסו אליי בכבוד". לאחר מכן, הזמנתי אותה להקליט את עצמה אומרת את המילים בקול רם. למרות שהיססה, היא הסכימה. שמיעת הקול שלה שאומר את האמת שלה הייתה חוויה עוצמתית.

חזרנו על התהליך מספר פעמים. היא השמיעה את ההקלטה, האזינה לה ואיפשרה למילים לחלחל לתוכה. לאחר מכן הצעתי להגביר את החוויה באמצעות השמעה ברמקול. היא הקשיבה שוב, הפעם בקול חזק יותר, ואיפשרה למילים להיות אמיתיות ונוכחות עוד יותר בחייה.

חלק מהתהליך היה לעזור לה לחשוף לעצמה את האמת שלה. היא יודעת שהאמת הזו נכונה, אך כילדה היא למדה שאינה מורשית לחיות את האמת שלה. היא חיה את האמת של הוריה – בגידה והשפלה. כעת, כשהיא כתבה את זה, היא חוותה זאת בדרך אחת. כשהקליטה זאת, חוותה זאת בדרך אחרת.

כשאנו חווים את החיים, אנו חווים אותם לא רק במוחנו וברגשותינו אלא גם בגופנו. לכן, ביקשתי ממנה לנגן את ההקלטה כדי שתוכל לשמוע אותה בפועל. היא עשתה זאת. לאחר מכן, ביקשתי ממנה להשמיע זאת שוב. היא האזינה שוב. התהליך היה לשמוע את האמת שלה ולאפשר לאמת הזו להתחיל להתקיים בגופה דרך אוזניה

המשכנו להאזין שוב ושוב, ואיפשרנו לאמת שלה להתקיים בעולם, כדי שתשמע אותה. לאחר מכן שאלתי אותה אם היא מוכנה לעבור לשלב הבא. שאלתי: "איזה חלק בגופך צריך לשמוע את האמת הזו?" היא ענתה: "החזה  שלי". הזמנתי אותה להחזיק את הרמקול כנגד החזה שלה, ואז להשמיע שוב את אותו המשפט. הפעם, לא רק שהיא שומעת אותו, אלא גם הרטט עובר לתוך גופה. כי כאשר אנו חווים את החיים, אנו יכולים לחוות אותם כרטט בגוף.

לאחר המפגש האינטנסיבי הזה, היא התקשרה לספר לי שהיא דיברה עם אביה. היא אמרה לו: "מעכשיו, אתה תתייחס אליי בכבוד. אם לא, יהיו לכך השלכות". אביה התנגד בהתחלה ואמר: "את לא תדברי אליי ככה". היא ענתה: "כשתהיה מוכן להתייחס אליי בכבוד, אני אהיה כאן". האב החליט שלא לדבר איתה במשך ארבעה חודשים. לאחר מכן הוא התקשר והתנצל, ואמר: "מהיום והלאה, אני אדבר אלייך בכבוד”. התמודדות עם שורש תחושות הבגידה וההשפלה שלה העניקו לה את הכוח להתמודד גם עם בעלה. בעוד שהרומן לא היה הבעיה היחידה – הוא גם התקשה למצוא עבודה והתייחס בצורה לא טובה לחלק מהילדים – היא החלה לבטא את הצרכים שלה בצורה ברורה ובטוחה.

במהלך ששת החודשים הבאים, הוא מצא עבודה, שיפר את התנהגותו כלפי ילדיהם, ושיקם את מערכת היחסים ביניהם. היום, הם חולקים נישואים אוהבים ומלאי כבוד.